דרשות, תוכחות מוסר והספדים מאת הגאון הגדול רבינו יהונתן אייבשיץ.
שמונה דרשות בספר נאמרו בימי חודש אלול, ימי הסליחות ועשרת ימי תשובה, ובהן יסודות רבים וחשובים בעניני תשובה והימים הנוראים.
בימים אלו ימי חשבון יעשה כל אחד גדרים וגדר של קיימא שלא יעבור, כי הכל תלוי בגדר, וראשון לכל הגדרים הוא לימוד תורה ובפרט שיעור שעה או חצי שעה ספרי מוסר בכל יום הוא סם חיים (יערות דבש, דרוש לחדש אלול, ח"ב דרוש א).
אחד היסודות המפורסמים ביותר על עשרת ימי תשובה, מקורו ביערות דבש (בח"א דרוש א') והוא, שאפשר לתקן בכל יום מעשי"ת את אחד מימי השבוע של כל השנה, והובאו הדברים משמו במשנה ברורה סי' תר"ג סק"ב.
בסוף הספר נדפסה תמונה מרשימה ומהודרת של הוד צורת פני המחבר הרבי רבי יהונתן אייבשיץ. לרוב הערצתו הרבה נתלשה תמונה זו מעותקים רבים וקישטה את קירות בתי ישראל. בעותק זה התמונה נמצאת.
חתימה ספרדית עתיקה בדף השער, בדפי בספר ובכריכה האחורית הגהות ספרדיים עתיקים חשובים.
הספר יערות דבש התקבל והתחבב בכל תפוצות ישראל, כספר דרוש ומוסר ראשון במעלה, יראים וחסידים הגו ודבקו בו בחיבה יתירה לקרב לבם לאביהם שבשמים.
וכבר אמר אחד מגדולי האדמו"רים ששמות הספרים של רבינו אורים ותומים ויערות דבש נתחלפו, שהיערות דבש הוא אורים ותומים לכל יהודי והאורים ותומים הוא יערות דבש, שיש בו חידושים מתוקים מדבש ונופת צופים (הובא בהק' ליערות דבש החדש).
וינה תקע"ח, מהדורה שניה. ח"א: ק דף ח"ב: [1], צה דף. פורטרט.
שוליים יפים, 27.1 ס"מ.
מצב טוב, נייר איכותי, חותמות מחוקים, כתמים קלים, כתמי מים קלים, נקבי עש קלים בשוליים של דפים פח-צא של ח"ב בלי פגיעה בטקסט, כריכה מקורית משופשפת.
קרעים ונקבי עש קלים במסגרת הפנימית של הפורטרט.
חותמות הרב דוד הכהן סקלי [תרכ"ב-תש"ט], מקובל, דיין ואב בית הדין של אוראן שבאלג'יריה, מחבר הספרים שו"ת קריית חנה דוד, דרשות על התורה לך דוד, לדוד ברוך ועוד.
נולד בעיר דבדו שבמרוקו לרבי משה צאצא למשפחת כהן-סקלי ולרחל בת הרב אצבן בן שמואל. בגיל 13 החל ללמוד תורה אצל הרב אברהם בן סוסאן, ובהמשך אצל הרב אהרן הכהן והרב שלמה הכהן צבאן (ארבי לקביר. נשא לאשה את בת דודו, שמחה.
בשנת תרנ"ו עבר להתגורר בעיר תלמסאן שבאלג'יריה, שם לימד תורה את בני הקהילה היהודית ביחד עם הרב חיים בלייח. מאוחר יותר, בשנת תר"ס, התבקש להגיע ללמד תורה בעיר אוראן, בישיבת 'וזאת ליהודה' שנתמכה ע"י הגביר הרב יהודה חסאן.[ שם למד בחברותא עם רבי יוסף בן וואליד. בשנת תרע"ג נתמנה לדיין בעיר לצד הרב מיכאל בן סעיד, ויותר מאוחר ירש את תפקיד אב"ד בבית הדין של אוראן.
מלבד עיסוקו במשפט העברי ובפסיקת ההלכה, עסק גם בקבלה, ונהג במנהגי חסידות ופרישות. ניתן למצוא בכתביו אזכורים רבים מהזוהר, ומכתבי האר"י. עמד בקשרים הדוקים עם רבני ארץ ישראל ורבני צפון אפריקה אשר העריכו אותו מאוד. הרב יוסף משאש כינה אותו במכתביו "המלך דוד הכהן".
בתאריך כ"ד באייר תש"ט כינס את כל בני קהילתו בביתו, וביקש מרעייתו ליטול לו את ידיו, עטף את עצמו בתכריכים ונשא נאום פרידה מכל הנוכחים. בתום דבריו נפטר.
המחבר הרבי רבי יהונתן (תנ"ד-תקכ"ד) היה מגדולי המוכיחים בדורו ודרשותיו ארכו שעות רבות. הוא בעצמו העיד בספרו הנוכחי יערות דבש (דרוש י"א): 'ובאמונה אני אומר לכם, כי בכל ימי ושנותי עלי ארץ לא נבחר ולא הטיב לבי שעה אחת, אפס שעה זו אשר אני עומד להוכיח ולהשיב רבים מעוון' עכלה"ק.
Share this lot: