העתק זה נעשה עבור הרב האחרון של הקהילה, הגה"צ הרב שלמה בוימגארטען כשברח מארץ הדמים ללונדון בשנת תרח"ץ וכך ניצל מאבדון.
הפנקס מכיל 83 עמודים כתובים. עוד 21 פתקי מפתח (אחד מהם כתוב על צידו האחורי של מודעה משנת תרצ.. שהחזן חיים לעמוד אצל העמוד בכל המנינים מיגדל עד ברכת מקדש את שמך ברבים)
התאריך הראשון שנרשם הוא משנת תקע"ט [ב'שונות' בסוף נרשם משום מה רבינו בעל הפרי מגדים בשנת תקנ"ד] והתאריך האחרון הוא משנת תרח"ץ.
חלק הראשון מסודר לפי חדשי השנה ומכיל כ767 שמות. הפנקס מפרט את יום היארצייט ואם רק שומרים את היארצייט או גם מזכירים בהזכרות נשמות.
חלק השני מסודר לפי שמות הנפטרים, ונרשמים תאריך הפטירה, מי שילם, כמה שילמו, ותאריך ההרשמה ומכיל מידע על כ660 שמות.
בית הכנסת קהל עדת ישראל (מכונה בדרך כלל: השיף-שול), היה בית הכנסת האורתודוקסי הראשי בעיר וינה, אוסטריה, לפני השואה. בית הכנסת נהרס על ידי הנאצים במהלך ליל הבדולח (מרץ 1938).
בית הכנסת היה ממוקם בתוך בנין דירות ברחוב Grosse Schiffgasse 8 ברובע לאופולדשטאדט בווינה.
עם הקמת ארגון הקהילה היהודית וינה (IKG – הגוף שמייצג את הקהילה היהודית בעיר) בשנת תרי"ב, נוסד בית הכנסת. הרב הראשון היה הרב בנימין שלמה זלמן שפיצר (נפטר תרנ"ד), שנבחר בשנת תרי"ב. הוא היה חתנו של מרן החתם סופר, וככזה, היה לקהילה קשר ישיר עם הקהילה האורתודוקסית הגדולה בעיר פרשבורג. כאשר גדלה ההשפעה הליברלית באזור, הרב שפיצר הוביל את קהילתו האדוקה והבדלנית למיקום חדש, שנבנה מ-תרי"ח עד תרכ"ד. בית הכנסת החדש הכיל 750 מקומות ישיבה (500 לגברים ו-250 לנשים).
הרב ישעיה פירסט (נפטר בתש"ג), ירש את מקומו של הרב שפיצר בשנת תרנ"ד. הוא היה תלמידו של מרן הכתב סופר , וכך עלה גם בידו לקיים קשרים הדוקים עם הקהילה בפרעשבורג.
בית הכנסת נהרס, יחד עם עוד 80 בתי כנסת נוספים בווינה, במהלך הפוגרומים שהתבצעו בליל הבדולח בשנת 1938 לאחר סיפוח אוסטריה לגרמניה הנאצית.
Share this lot:
פריט #382