ספר חדושי הרי"מ על שלושת הבבות, בבא קמא, בבא מציעא ובבא בתרא. דפוס ראשון ווארשא, תר"מ.
בדף השער חותמת האדמו"ר רבי " ישראל משה בהרב ח"ק מ"ו יחיאל מאיר זצללה"ה מגאסטאנין ליפשיטץ חופ"ק בלוינא".
עוד חותמת בדף קי"ח.
רבי ישראל משה ליפשיץ (תקצ"ב בערך-תרע"ח), בנו של הרה"ק אדמו"ר רבי יחיאל מאיר מגוסטינין, היה נוסע עם אביו לקוצק,
לגור ולטשכנוב. אב"ד בלוינא, עם פטירת אביו בשנת תרמ"ח הוכתר לאדמו"ר והתיישב בעיר פרושקוב, בה ניהל את עדת חסידיו כשלושים שנה (אנצי' לחסידות, ב', עמ' תר)
לגור ולטשכנוב. אב"ד בלוינא, עם פטירת אביו בשנת תרמ"ח הוכתר לאדמו"ר והתיישב בעיר פרושקוב, בה ניהל את עדת חסידיו כשלושים שנה (אנצי' לחסידות, ב', עמ' תר)
הרה"ק אדמו"ר רבי יצחק מאיר אלתר [תקנ"ט-תרכ"ו], מייסד חסידות גור. גדול אדמו"רי פולין ומגדולי אדמו"רי הדורות. נולד לרבי ישראל רוטנברג, ממקורביו של המגיד מקוזניץ, בעקבות ברכת המגיד מקוז'ניץ (שאמר כי "יאיר את העולם בתורה"). בתחילה נסע גם החידושי הרי"ם לקוז'ניץ, לאחר מכן החל להסתופף בצל רבי שמחה בונם מפשיסחא והיה לאחד מחשובי תלמידיו. לאחר פטירת הרבי מפשיסחא ביקשו החסידים למנותו כממשיכו של הרבי, אך הוא הכניע את עצמו תחת ידידו הרבי מקוצק, שלימים הפך גם לגיסו. האגדה החסידית מספרת כי שלשה עשר נסיעות נסע החידושי הרי"ם אל הרבי מקוצק, ובכל נסיעה שלו נפטר אחד מבניו, מפני הקפדתו של הרבי מקוז'ניץ על כך שפרש מקוז'ניץ. אך החידושי הרי"ם, למרות זאת, המשיך לנסוע קוצקה… הרבי מקוצק, בראותו את מסירות נפשו אליו, ברכו בברכת " וצדקתו לבני בנים" , ואכן הכבוד והמעצמה לא סרו מבית גור עד עצם היום הזה והיא נחשבת לחסידות הגדולה בישראל! כשנפטר הרבי מקוצק נתמנה החידושי הרי"ם כממלא מקומו ועבר לעיירת גור, שם ביסס את החסידות והעמידה על תילה ואלפים נהרו אחריו. מלבד צדקתו המופלגת נודע כאחד מגאוני דורו בתורה, וכתב חיבורים רבים בשו"ת, הלכה ואגדה. ולפי עדותו של האבני נזר היה רב כוחו שבעתים בנסתר מבנגלה. תורותיו בנגלה ובחסידות בסדרת ספריו 'חידושי הרי"ם' שלפנינו – שעל שמם נקרא.
הזכרה: רפאל בן פרימט מזגירש.
מצב טוב מאוד, קצת כתמים, כריכה ישנה.
Share this lot: