ספר שאלות ותשובות רמ"א : העתק מכתב יד קודש הרב … משלם איגרא … שהי’ אבד"ק טיסמניץ ודק"ק פרעסבורג, אשר השיב בקצירת אומר להרב … יוסף זצ"ל שהי’ אבד"ק מראמפאלי’ … הבאתי לבית הדפוס … ישראל נתן אלטר בהרב … חיים יוסף שליט"א [ברוקשטיין] … אבדק"ק פיסטון …
דפוס ראשון, טשערנאוויץ : Johann Eckhardt, תרכ"ב.
ד דף. נדיר ביותר, לא הופיע מעולם במכירה פומבית.
כולל תשובה אחת בהיתר עגונה ושש תשובות קצרות בענייני הלכה שונים.
לא כרוך.
הגאון רבי משה משולם בן שמשון איגרא מהעיר טיסמניץ (תקי"ב-תקס"ב) היה רב, פוסק, ומגאוני דורו בגליציה.
נולד בבוצ'אץ' בשנת תקי"ב לר' שמשון ואשתו רייזל, בתו של ר' אפרים פישל אבדק"ק קולומיא (נפטר בשנת תקמ"ג). התייתם בגיל צעיר וגדל אצל סבו בקולומיאה. כבר בתור ילד קטן התפרסם בחריפותו ושנינותו, מסופר כי בגיל תשע ניצח את ר' יצחק הלוי הורוויץ בוויכוח הלכתי, וכי אשתו של רבי יצחק באה אליו בטרוניה על אשר השפיל עצמו בפני ילד קטן, אך רבי יצחק אמר הלוואי וילד זה יהיה חתני, ואכן, בגיל 13 נישא לבת הגביר שמואל ביק, אולם כעבור זמן קצר התגרשו. ובגיל 16 נישא לרבקה אסתר – בתו של הרב בברודי ר' יצחק הורוויץ. לאחר נישואיו התגורר זמן קצר בברודי, ולמד ב"קלויז" המפורסם.
כעבור כשנה, בגיל 17 בלבד התקבל כרב במחוז סטניסלב, והתיישב בעיר טיסמניץ, בה כיהן כרב וראש ישיבה. בשנות כהונתו בטיסמניץ החלה תנועת החסידות להכות שורשים בגליציה. רבי משולם התפרסם כמתנגד חריף לחסידות, הוא פרסם מכתב חריף בגנותה, ואף חתם על חרם נגד החסידים. מסופר כי בטיסמניץ התגורר אחד מתלמידיו של הבעל שם טוב, ושמו רבי יעקב קופיל חסיד, שהזהיר את חסידי העיר לבל יזלזלו בכבודו של רבי משולם, אך לאחר פטירת רבי יעקב יעקב קופיל חסיד, בשנת תקמ"ז, החלו החסידים להשיב מלחמה נגד רבי משולם במקביל הסתכסך רבי משולם עם פרנסי העיר בגלל סוגיית הגיוס לצבא. קהילת-היהודים בטיסמניץ, כיתר הקהילות בגליציה, חויבה למסור בכל שנה ושנה מספר מסוים של אנשים לשירות צבאי, פרנסי טיסמניץ פטרו מגיוס בני-תורה ותלמידי-חכמים, ומסרו במקומם לצבא את ההדיוטות ועמי-הארץ. רבי משולם יצא כנגד מנהג זה וטען שיש לעשות הגרלה בין כל אלו המוכשרים להיות יוצאי-צבא, ומי שיעלה עליו הגורל, יהיה מי שיתגייס. עקב המחלוקת עזב את העיר בשנת תקנ"ד לפרשבורג.
טרם הגיעו לפרשבורג פנו פרנסי העיר לרבי יצחק חריף מסמבור בבקשה כי יבוא לכהן בעירם, אולם משלא נענה הלה פנו לרבי משולם. מסופר כי רבי משולם לא נתרצה עד שנסע אל רבי יצחק חריף על מנת לשמוע במו אוזניו כי אכן הוא מסרב לקבל עליו את הכהונה. בשיחתם הסתבר כי חריף לא קיבל כלל את פניית פרנסי פרשבורג, לכן הציע לו רבי משולם את הכבוד, אולם חריף טען כי מאחר שהמכתב לא הגיע לידיו, סימן כי משמים מעוניינים ברבי משולם למשרה.
בפרשבורג כיהן רבי משולם כרב וראש ישיבה כשמונה שנים עד לפטירתו בשנת תקס"ב. לאחר פטירתו, מילא את מקומו רבי משה סופר (החת"ם סופר) כרב העיר וכראש הישיבה. בסוף שו"ת רבי משולם איגרא מודפס הספדו של החת"ם סופר על רבי משולם כן כתב עליו כי "שתי זרועותיו כשני ספרי תורה… אי אפשר לשער גודל בקיאותו ומהירות חריפותו אשר חוברו בו יחדיו". חידושי תורתו נדפסו שנים רבות לאחר פטירתו, והם ידועים בעמקותם ובקושי הרב בהבנתם.
Share this lot: