הגאון רבי חיים פינחס שיינברג [תר"ע-תשע"ב], מגדולי התורה המפורסמים בדור האחרון ותלמידם של גדולי העולם רבי ירוחם ממיר, ה"חפץ חיים" ורבי ברוך בער שאף העניק לו "סמיכה" לרבנות. איש קדוש ופלאי. גאון מופלג אשר עד למעלה מגיל מאה היה לומד תורה במשך רוב שעות היממה. בסוף ימיו נודע בכינוי 'זקן ראשי הישיבות' והיה חבר במועצת גדולי התורה של דגל התורה. מנערותו נודע בגאונותו ובגיל 16 סיים בפעם הראשונה את לימוד כל הש"ס. בשנת תש"כ הקים בארה"ב את ישיבתו "תורה אור", ולאחר כשנה עלה עם תלמידיו לארץ ישראל, להקים את הישיבה בירושלים. חיבר עשרות ספרים בהלכה ובאגדה. הרב שיינברג נודע כצדיק נשגב וכאיש פלא ובעל סגולות, ורבים באו להתברך מפיו לישועה. נודע בהנהגותיו בקודש. כך לדוגמה, לא היה מפסיק בדיבור בזמן לימודו, בשבת לא דיבר דברי חול, לא אכל אלא משיירי סעודת מצווה, היה עטור בתפילין במשך כל היום ומעוטף בטלית גדול מעל חליפתו. וכמובן הנהגתו הפלאית המפורסמת ביותר, מנהגו ללבוש עשרות רבות של בגדי 'טלית קטן'.
Share this lot: