מכתב תודה להגביר הנודע רבי בער מאנישעוויץ בסינסנטי.
הגאון רבי יצחק בלאזר (תקצ"ז-תרס"ז), מגדולי תלמידי רבי ישראל מסלאנט ומהדיר ספרו "אור ישראל". כיהן כרבה של פעטערבורג. אחרי פטירת רבו בשנת תרמ"ג, נשא את דגל תנועת המוסר בעולם ועמד בראש המחזיקים בשיטת המוסר, במיוחד כנגד המתנגדים שקמו לה.
הגר"י בלאזר כתב את “אור ישראל” – ספר יסוד בלימוד המוסר, המבוסס על אגרותיו של רבי ישראל סלנטר, שבמשך תקופה ארוכה היה החיבור היחיד שנתחבר על – ידי תנועת המוסר. חיבורו בהלכה: “פרי יצחק” בשני חלקים.
עלה לארץ ישראל בשנת תרס"ד ונבחר על ידי רבני ירושלים לשאת על שכמו את הנהגת הציבור הירושלמי, במשרת נשיא ה"הוועד הכללי" בירושלים, למרות חולשתו וזקנותו.
נפטר בי"א באב תרס"ז, ואע"פ שביקש בצוואתו שלא להספידו, דיבר הרב יוסף חיים זוננפלד לפני מיטתו, וכן הרב קוק הספידו ביפו בנימוק ש"גדולי הפוסקים האחרונים החליטו כי על "גדול הדור" אין מועיל הצווי "שלא להספידו", א"כ לו אף אם לא נוכל להכריע מי הוא "גדול הדור" שלנו במקצוע ההלכה וים התלמוד עכ"פ בחכמת היראה והמוסר ידוע היה המנוח ל"גדול הדור" שלא הניח אחריו תמורתו".
Share this lot:
פריט #109