כרוז גדול עם מכתבים היסטוריים.
נדיר ביותר! לא ידוע ביבליוגרפית ואיני בספרייה הלאומית.
42X 32 ס"מ.
קלוזענבורג, דפוס וויינשטיין ופרידמאן, תרפ"א.
רקע היסטורית: ברבנות הקהילה האורתודוכסית בעיר קלויזנבורג, כיהן בשנים תרל”ח-תרפ”ג רבי משה שמואל גלאזנר, מחבר ספר “דור רביעי”, מצאצאי ה”חתם סופר”. הרב גלאזנר היה רב אורתודוכסי ותלמיד חכם, אך לא היה מקובל על הקהילות החסידיות בעיר, עקב דעותיו הציוניות והיותו אחד מראשי תנועת ה”מזרחי”. העיר קלויזנבורג היתה למבצר של הציונות בטרנסילבניה.
בעקבות כך התחולל פילוג בקהילה האורתודוכסית של קלויזנבורג. הפלג הקנאי, שהיה מורכב בחלקו הגדול מחסידי סיגעט, רצה לייסד קהילה חדשה משלו, דבר שנאסר על פי חוקי הממשלה האוסטרו-הונגרית. אך לאחר סיום מלחמת העולם הראשונה, כאשר קלויזנבורג הפכה לחלק מרומניה, הותר לקבוצה הפורשת להקים קהילה חדשה משלה. וכך בעידודו של האדמו”ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמאר, שהיה מנהיגה הרוחני של הקבוצה הפורשת, פרשה קבוצה גדולה של חסידי סיגעט מהקהילה הקודמת, ויסדה לעצמה קהילה חרדית חדשה שנקראה בשם “עדת הספרדים (=חסידים מתפללי נוסח ספרד) – קלויזנבורג” [עפ”י ההגדרה החוקית של המדינה נאלצו להגדירה כקהילת “סטטוס-קוו”, ולא כקהילה אורתודוכסית]. הפילוג עורר פולמוס גדול שבו היו מעורבים הרבה רבנים; חלקם דרשו לשבח, וחלקם לגנאי. משני הצדדים נדפסו כתבי פולמוס, במאמרים בעיתונים ואף בספרים.
אנשי הקהילה החדשה רצו שמנהיגם רבי יואל טייטלבוים יבוא לקלויזנבורג לכהן כרב של קהילתם [בשנת תרע”א מונה רבי יואל לרב באורשיווא, אך מתחילת מלחמת העולם הראשונה עבר להתגורר בסאטמאר]. אך תוכנית זו לא התממשה. בסופו של דבר, שלח אליהם רבי יואל מסאטמאר בשנת תרפ”ו את אחיינו רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם, שבא לכהן כרב הקהילה החדשה בקלויזנבורג [האדמו”ר מקלויזנבורג רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם, שהקים לאחר השואה את ממלכת חסידות צאנז, היה אז חתנו של האדמו”ר בעל ה”עצי חיים”, רבי חיים צבי טייטלבוים מסיגט, אחיו של האדמו”ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר].
ראה גם לוט
Share this lot:
פריט #114