כתב-יד, פסק בדיני חליצה בכתב ידו וחתימתו של הגאון רבי שמואל לנדא. פראג, תקס"ח .
פסק הפותח במילים "בקהלתינו אירע…", על שאלה שהתעוררה בפראג בענין חליצה ולאחר קביעת מקום מעמד החליצה נמנע מאחד הדיינים מלהשתתף. בפסקו מורה רבי שמואל לנדא להקל ולהתיר לגמור את החליצה במעמד הרכב אחר של בית הדין. חתום בסופו: "הק' שמואל". לאחר החתימה הוסיף וכתב את פרטי המעשה שהיה: "וכן נעשה המעשה פה פראג יום ג' כ"ו סיון תקסחי"ת לפ"ק, ביבמה רבקה בת זעליג שחלצה מיבמה סיני בן אברהם מפה".
הגאון המפורסם רבי שמואל הלוי (סג"ל) לאנדא (תק"י בערך-תקצ"ה. לפי דעה אחרת נפטר בתשרי תקצ"ח ), מגדולי דורו המפורסמים. בנו וממלא מקומו של ה"נודע ביהודה" ברבנות פראג. תשובות ודרושים ממנו נדפסו בספרי אביו ה"נודע ביהודה" ועוד, ובספרו "שיבת ציון". כיהן כדיין בפראג עוד בחיי אביו ה"נודע ביהודה" ועמד בראשות הישיבה הגדולה בעיר.
לאחר פטירת אביו לא נתמנה לרב ראשי בעיר פראג, עקב מחלוקות שונות בין ראשי הקהילה, שלא רצו לקבל את צוואת הנודע ביהודה למנות את רבי שמואל על מקומו, אך סמכותו של רבי שמואל הוכרה בכל תפוצות ישראל, כגדול גאוני ודייני העיר פראג, שהיתה אחת הערים המרכזיות של גאוני תורה ופוסקי הלכה לקהילות ישראל. פעל רבות לביצור חומות הדת, הן במלחמה בתנועות הרפורמה וה"תיקונים" בדת, והן במלחמתו נגד כת הפרנקיסטים שפעלה בעירו (שבגינה אף הושלך לכלא).
התכתב ודן בהלכה עם בעל "חתם סופר", אשר מזכירו במספר מקומות בספריו בכבוד רב [ראה תשובתו של החתם סופר (חלק ח, סימן סה), בה הוא מספר שפעמיים בלבד הוא חזר מפסק הלכה, פעם אחת לאחר שקיבל את דעתו של רבי אפרים זלמן מרגליות, והפעם השניה כאשר הודה לדברי רבי שמואל לאנדא בענין אופן כתיבת שמות בגיטין].
[1] דף. 19 ס"מ. מצב טוב. כתמים. סימני קיפול.
ראה גם אודותיו בספר "הרב יחזקאל לנדא ובנו הרב שמואל לנדא" (ורשה, תרפ"ד).
Share this lot:
פריט #144