צרור 8 מכתבים מעניינים בענייני ישיבת קאמעניץ בתקופת השואה ולאחריה בחתימות הגאונים רבני הישיבה. רבי נפתלי זאב הכהן לייבוביץ, רבי יעקב משה הלוי צימערמאן, רבי משה ברנשטיין, רבי  רפאל ראובן גראזעווסקי, ורבי יהושע קלעוואן.


הגאון הצדיק רבי נפתלי זאב הכהן לייבוביץ, תלמיד חביב של ה"סבא" מסלבודקה. חתן רבי אברהם יצחק צימרמן אב"ד קרמנצוג. כיהן כמשגיח ומנהל רוחני בישיבת קמניץ בראשות גיסו הגאון רבי ברוך בער ליבוביץ. כשגיסו ראש הישיבה נסע לארה"ב ניווט את כל עניני הישיבה. בשנות המלחמה ניהל במסירות את הישיבה בגלותה לווילנא ולראסיין. הגיע לארה"ב והקים את ישיבת קמניץ בניו-יורק. נפטר בחנוכה תשט"ו. לזכרו יצא ספר הזכרון "דגל נפתלי" (ניו-יורק, תשי"ח).

הרב הגאון המפורסם מוה"ר יעקב משה הלוי צימערמאן ע"ה מניו יארק נולד בקרעמענטשוג בשנת תר"מ לאביו הרב הגאון הגדול ר' אברהם יצחק ז"ל אב"ד קרעמענטשוג. רבי יעקב משה נתגדל בבית אביו בתורה וברבנות ובבחרותו בא לישיבת וואלאזין ולמד תורה מפי הגאון רבי חיים זצ"ל ואב"כ עבר לישיבת סלאבאדקא אצל הגאון רבי ברוך בער לייבאוויץ זצ"ל בישיבות הללו קנה ר' יעקב משה את מקנת שלמותו בתורה ובהוראה.

אחרי חתונתו נתקבל רבי יעקב משה לאב"ד קאנאטאפ וניהל שם רבנותו ברמנו למרות טרדותיו ברבנות התמסר רבי יעקב משה ללימוד תורה שבהתמדתה הצטיין מימיו וכל משאת נפשו היתה רק לשבת על התורה ועל העבודה בכל נימי לבבו ומחשבתו בשנת תר"צ בראותו את שנאת ישראל המתגברת מצד אחד ומאידך גימא ידם התקיפה של הקומוניסטים עזב את קאנאטאפ ובא לארה"ב בנוא יארק נתקבל לרב בבית המדרש הגדול בבראדוויי במעלה העיר אבל גם כאן הי' עיקר חמצו בתלמוד תחרה כי מתמיד גדול ועצום הי' האיש. נפ' בשנת תשכ"א.

הגאון הרב משה ברנשטיין (תרנ"ב – תשט"ז) היה ר"מ בישיבת כנסת בית יצחק בקמניץ, ולאחר מכן מייסד וראש ישיבת קמניץ בירושלים.

נולד בעיר לושה, מחוז מינסק שבבלארוס, לרב אברהם ברנשטיין, בנו של הרב משה ברנשטיין, רבה של לושה. למד בישיבת סלוצק אצל הרב איסר זלמן מלצר, ולאחר מכן בישיבת כנסת בית יצחק בסלובודקה אצל הרב ברוך בער ליבוביץ. נישא לנחמה, בתו של רבו הרב ליבוביץ.

לאחר נישואיו כיהן כר"מ בישיבה בקוסובה, ובאותה תקופה למד בחברותא עם החזון איש. לאחר מכן שימש ר"מ בישיבה של חסידות קרלין בלונינץ. בשנות ה-30 התמנה על ידי חותנו כר"מ בישיבת בית יצחק ששכנה אז בקמניץ. כמו כן פתח כולל אברכים בקמניץ ועמד בראשו. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה, נמלט לווילנה.

בחודש ניסן שנת תש"א  עלה לארץ ישראל והתיישב בירושלים. יחד עם גיסו הרב יעקב משה ליבוביץ יסד בירושלים את ישיבת קמניץ ועמד בראשה עד פטירתו. עקב מצבו הרפואי שהה בשנה האחרונה לחייו בשווייץ.

שני חתניו, הרב אשר ליכטשטיין והרב יצחק שיינר, מילאו את מקומו בראשות הישיבה.

הגאון הרב רפאל ראובן גרוזובסקי (תרמ"ז- תשי"ח), היה ר"מ וראש ישיבה בישיבות כנסת בית יצחק שבליטא, תורה ודעת בניו יורק ובית מדרש עליון במונסי, ויושב ראש מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל בארצות הברית.

נולד במינסק, לרחל לאה, בתו של הרב אברהם יורקנסקי רבה של סוירזנה ולרב שמשון גרוזובסקי, דיין ומורה הוראה במינסק. הוא למד במינסק ב'קיבוץ' שבבית הכנסת זבחי צדק, ואחר כך בישיבת סלובודקה שבליטא.

בפרוץ מלחמת העולם הראשונה התפזרה הישיבה וחלק מתלמידיה גלו לקרמנצ'וג, שם נשא את חיה שרה מרים, בתו של הרב ברוך בער ליבוביץ, ראש ישיבת כנסת בית יצחק. אחרי נישואיו נתמנה לר"מ שני בישיבתו של חותנו, והיה אחראי על הניהול הכספי עד ראשית מלחמת העולם השנייה. בשנת תרפ"א עברה הישיבה לווילנה, ובשנת תרפ"ו לקמניץ. בשנת תרפ"ט הגיעה הישיבה למשבר כלכלי והוחלט על נסיעה לארצות הברית לשם גיוס כספים. במשך כשנה ומחצה נדדו החותן והחתן ברחבי ארצות הברית, והצליחו במידה רבה. אחר כך חזרו לקמניץ, והמשיכו בהרבצת תורה.

לאחר פרוץ מלחמת העולם השנייה ופלישת ברית המועצות לפולין, גלתה הישיבה לווילנה, שעדיין הייתה חלק מליטא העצמאית. זמן קצר אחר כך נפטר חותנו הרב ברוך דוב ליבוביץ, והישיבה המשיכה בראשותו יחד עם גיסיו הרב משה ברנשטיין והרב יעקב משה ליבוביץ. הם עברו לראסיין, פרוור של וילנה ושם התקיימה הישיבה עד החורף של שנת תש"א (1940–1941). בתש"א היגר לארצות הברית , ושם התמסר להצלת בני הישיבה, במסגרת ועד ההצלה בניו יורק. כמו כן עסק במשלוח חבילות עזר וסיוע לתלמידים שהוגלו לסיביר. אחר המלחמה נתמנה לראש ישיבת תורה ודעת בניו יורק במקומו של הרב שלמה היימן שנפטר אז, ובמקביל נתמנה לראש ישיבת בית מדרש עליון שבמונסי, ניו יורק, שנוסדה ידי הרב שרגא פייבל מנדלוביץ. כן כיהן כראש מועצת גדולי התורה שעל ידי אגודת ישראל באמריקה.

חתניו הם הרב דן אונגרישר, שהתמנה תחתיו לראשות ישיבת בית מדרש עליון, והרב לוי קרופני, ראש ישיבת "תורת אמת" בניו יורק. בנו חיים הוא חותנו של ראש ישיבת תורה ודעת הנוכחי, הרב יצחק ליכטנשטיין.

הגאון הרב יהושע קלעוואן (תרמ"ד- תשי"ג) היה רב ליטאי-אמריקאי, רבן של כמה עיירות בליטא רב ונשיא התאחדות הרבנים ואב"ד וושינגטון די. סי..

נולד לרב בנימין קלעוואן בינישוק, בצעירותו למד אצל הרב אהרן וואלקין מפינסק בישיבת גרוזד, ובגיל 17 נסע ללמוד בישיבת כנסת בית יצחק בסלובודקה שבה למד בתחילה אצל רבי חיים רבינוביץ, ועם הגעת רבי ברוך בער ליבוביץ לישיבה היה לתלמידו המובהק, הוא התפרסם בישיבות ליטא בכינויו "שייע יאנישוקר". הוא נסמך לרבנות בידי רבו ר' ברוך בר ובידי רבי משה דנישבסקי מיד לאחר נישואיו בשנת תרס"ז לפייגא דבורה בת ר' אברהם שמואל שופר מזזמיר. לאחר נישואיו למד בכולל האברכים של ישיבת וולוז'ין ונסמך לרבנות גם בידי רבי רפאל שפירא.

בשנת תרס"ט התמנה למשרת רבנות ראשונה בעיירה זסקוויץ שליד וילנה, בשל מלחמת העולם הראשונה נמלט עם משפחתו לרוסיה. לאחר המלחמה התמנה לכהן כרבה של קהילת גילוואן שליד וילקומיר, לאחר הרב זלמן פינחס קאפלאן.

בשנת תרפ"ד היגר לארצות הברית עם משפחתו, והתמנה כרב בברלינגטון שבוורמונט. משנת תרצ"ה ועד לפטירתו בתשי"ג כיהן כרב אב"ד וושינגטון די. סי. הוא הרבה להתכתב בדברי תורה עם רבנים ברחבי ארצות הברית וחלק מחידושיו נדפסו בכתבי עת תורניים שונים.

ספר חידושיו על התלמוד ועל משנה תורה לרמב"ם עם אוסף מתשובותיו בהלכה, נדפס לאחר פטירתו בשם "דברי יהושע".

Share this lot:

פריט #176

אוסף מכתבים חשוב בעייני ישיבת קאמעניץ בתקופת השואה ע"ח רבני הישיבה.

מחיר פתיחה: $200

מע"מ: על מלוא המחיר והעמלה

Offcanvas right