ספר אסיפת זקנים-עבודת הקודש-פורת יוסף, דפוס ראשון מיץ תקכ"ד.
כתי"ק וחתימת הגאון רבי זלמן שפיצר "בעזה"י נדבה לבהמ"ד מאת כבוד הרבני הנגיד המפורסי' מו"ה הרש לוויאס ני ולראי' בעה"ח הק' זלמן סגל שפיצר"
רישום בעלות של רבי דוד שאכרלש מאובן.
[2] נ, יב דף. סטפנסקי ספרי יסוד מס' 62.
מצב טוב מאוד, בלי כריכה.
הגאון המפורסם רבי בנימין שלמה זלמן סגל שפיצר רב דק"ק שיפשוהל בוינה. נולד באובן ישן ביום ט"ז חשון תקפ"א [ויש שכתבו תקפ"ו] לאביו שכיהן כראב"ד בעיר. למד תורה מפי אביו, ואחר נסע על העיר יערגען לישיבתו של המהר"ם שיק – הגאון רבי משה שיק אב"ד חוסט, ונודע כתלמידו המובהק, וכן היה תלמידו של הכתב סופר.
רבו בעל הכתב סופר, השיא לו לאשה, את אחותו מרת גיטל, שהיתה אלמנה מבעלה הראשון רבי אליהו קורניצר. בשנת תרי"ב נתקבל לכהן כרב קהל יראים בעיר הבירה וינה, יוצאי הונגריה בוהמיה ומורביה אשר בוינה, וכעבור כעשר שנים בנו את בית הכנסת הנודע שיף שוהל. בשנת תרי"ח נתקבל כדיין ומו"ץ בקהילה הרשמית בעיר. ונודע במלחמותיו – מלחמות ה', גדר פרצות רבות שנפרצו בחומת הדת. והקים בה ישיבה שהתנהלה בבית מדרש עץ חיים בוינה. פולמוס גדול בהלכה התנהל סביב הוראתו להתר סוג מסויים של קפה לפסח, שנודע כפולמוס כשרות הציקורייה. [והיתה גם הוראה אחרת שלו, לאסור שתיית קפה ב"קאפעהויז"].
בשנת תרל"ב חיבר את קונטרסו הידוע בשם Rabbinische gutachten, ובו חוות דעת תורה המחייבת את פרישת היראים מהקהילה הכללית בוינה, בעקבות החלטתם של ראשי הקהילה [שנמנו על הרפורמים] לשנות את סדרי התפילה, להשמיט כל איזכור לציון וירושלים, ולהכניס עוגב אל בית הכנסת. על קונטרס זה חתמו, שלש מאות שמונים ותשעה רבנים!
בעקבות מאורע זה, פרש רבי זלמן גם מכל משרה שהחזיק בה מטעם הקהילה הרשמית, וויתר על משכורתו ההגונה כדיין, ונשאר כרב בית הכנסת שיף-שוהל. בשנת תרל"ד נתקבל לאב"ד מטרסדורף, אך לא נסע לשם לכהן ברבנות, מכיוון שרבו המהר"ם שיק אמר לו, שיעודו הוא לשמר את היהדות האותנטית בוינה, ולמנוע מהרפורמים להשתלט על כל הקהילה.
בליל שני של חנוכה, אור לכ"ו כסלו תרנ"ד, נפטר רבי זלמן זלמן והובל למנוחות בעיר פרשבורג הסמוכה, מקום מנוחת חותנו הגדול.
Share this lot: