ספר שאלות ותשובות כתר כהונה, מאת רבי יצחק אברהם כ"ץ מפינטשוב (מצאצאי רבי שבתי כהן בעל הש"ך).
[זולקווא], דפוס אברהם יהודא ליב מסווירז, תקס"ה מהדורה ראשונה.
על השער חתימות עתיקה "הק' אברהם בהרב הגאון זצלה"ה; הק' אברהם"
בקטלוג ישן מצאנו חתימה זהה לחלוטין ושם זה קוטלג כחתימת הגאון רבי אברהם בן הגר"א מווילנא, אבל מכיוון שחתימתו נדירה ביותר וכהיום לא נמצאים חתימות ברורות ממנו לא יכולנו להשוות.
בשער הספר נכתב "חלק ראשון", אך לא נדפסו חלקים נוספים. בסימן עו נדפסה התכתבות שו"ת בעניין עגונה שהמגיד מקוז'ניץ טרח להתירה. בסימן זה מובאות שתי תשובות מהמגיד מקוז'ניץ, תשובה מרבי פנחס הורביץ בעל ה"הפלאה" ותשובה מהמחבר. מאוחר יותר (בשנת תר"מ) נדפס הספר "עגונת ישראל" בו מובאות חליפות המכתבים של המגיד מקוז'ניץ עם רבני דורו בפרשה זו.
[1], עז דף. 37 ס"מ. סטפנסקי חסידות, מס' 248.
בתחתית השער רישום מהב' צבי הירש בער בן רבי עביבא שקנה הספר מהב' צבי הירש שפינגאלד מקראקא בשנת תקע"ח. חתימת הב' צבי הירש שפינגאלד.
בדף הפורזץ רישום מר' מנחם דובעריש לאדיער מלאדמיר שכותב שהספר שייך להגאון התורת חסד מלובלין. תרל"ט.
הגאון רבי אברהם מווילנא ("ווילנער", תקכ"ו-תקס"ט), צעיר בניו של הגר"א והאהוב עליו מכל בניו, גאון מופלג בנגלה ובנסתר, חתן רבי נח ליפשיץ (מינדעס; מגאוני ווילנא, בעל "נפלאות חדשות" ו"פרפראות לחכמה"). ידו של רבי אברהם לא זזה מתוך יד אביו כל ימי חייו. בזכות הקרבה לאביו, שהיה סגור רוב ימיו בד' אמותיו, זכה רבי אברהם ולמד רבות מאביו וקיבל ממנו הרבה מסודות התורה. כמו כן, היה שליחו של הגר"א בטיפול בענייני הציבור ובקשריו עם חכמי דורו. היה בין מנהלי 'קלויז הגר"א' בווילנא, מפרנסי הקהילה וממנהלי בית החולים בעיר. היה בקי בחכמות שונות, ובין היתר למד גם את חכמת הרפואה.
על יחס הכבוד וההערכה אל רבי אברהם בן הגר"א ניתן ללמוד מהסכמות הרבנים לספרו "רב פעלים", שנדפס בוורשא תרנ"ד. הגאון רבי יצחק אלחנן ספקטור מקובנה מכנהו: "הגאון הגדול החסיד כקש"ת מו"ה אברהם זצ"ל…", ורבי אליהו חיים מייזל אב"ד לודז' מכנהו: "האדם הגדול בענקים הגאון הגדול בנגלה ובנסתר כ"ש מ' אברהם ז"ל…".
רבי אברהם היה הרוח החיה במפעל הוצאת כתבי אביו הגר"א, בעריכתם והדפסתם. חלק מחיבורי אביו נכתבו ונערכו על ידו והוא כתב הקדמות חשובות לכמה מהם. לעתים הרחיב את החיבור המקורי (כדוגמת ברייתא מעשה תורה) או הוסיף ושילב מהגהותיו והערותיו בתוך החיבור. רבי אברהם אף כתב ביאורים לחיבורי אביו, כדוגמת פירוש "באר אברהם" לספר "אדרת אליהו", פירוש לביאור הגר"א על האגדות, ביאורים לפירוש הגר"א לזוהר, ועוד.
מלבד זאת, היה רבי אברהם מחבר פורה בעצמו וכתב חיבורים חשובים בכל מקצועות התורה, בהם פירושים על תנ"ך ותהילים, תיקוני זוהר ואגדות חז"ל, ועוד. חלק מחיבוריו נדפסו וחלקם נותרו בכתב-יד. אחד ממפעליו החשובים היה חיבורו "רב פעלים", שהיה לספר יסוד בחקר מדרשי חז"ל. ספר זה הוא חיבור היסטורי-ביבליוגרפי מסודר, הסוקר את חיבורי המדרש השונים, מברר את תולדותיהם, את תקופתם, זהות מחבריהם ועורכיהם. מסופר כי רבי אברהם כתב ספר זה בתוך יום (או לילה) אחד, בהיותו בן 18 בלבד. המקור לכך הוא דברי רבי אברהם בהקדמתו לחיבורו זה: "ספר רב פעלים וקראתיו כן… לפי שקבצתי בו דברים יקרים בהיותי בן איש ח"י שנה… גם אצתי לכתבו ביום אחד…" (על תולדותיו של רבי אברהם בהרחבה וכן ביבליוגרפיה מלאה לחיבוריו וחיבורי אביו הגר"א שערך והוציא לאור, ראה: הרב שלמה גאטעסמאן, תולדותיו וקורות חייו של רבי אברהם בן הגר"א ז"ל, ישורון ד, תשנ"ט, עמ' קכד-קמב).
הגאון הרב שניאור זלמן פראדקין-לאדיער מלובלין [תק"צ-תרס"ב] מכונה גם 'הגאון מלובלין' ו'התורת חסד' על שם ספרו. תלמיד מובהק של בעל הצמח צדק מליובאוויטש. בשנת תרט"ו (1855) נבחר לכהן כרב העיר פולוצק בבלארוס, בשנת תרכ"ח נבחר לכהן כרבה של העיר לובלין, ומאז נודע בכינוי 'הגאון מלובלין'. היה ידוע כאחד מגדולי דורו. עם פטירת רבו, בעל הצמח צדק, פעל רבות למען המשכה של תנועת חב"ד על ידי בנו הרב שמואל שניאורסון. עלה לירושלים בקיץ תרנ"ב וייסד בה את בית הדין של כוללות החסידים, בנפרד מבית הדין של עדת הפרושים בראשות הרב שמואל סלנט. התגורר בחצר ראנד. בתחילה לא קיבל עליו את עול הרבנות, אך לבסוף שימש גם כרב הקהילה החסידית בירושלים לזמן קצר. על מצבתו נכתב "רבן של כל ישראל".
מצב כללי טוב, קצת כתמים, קרע משוקם בשוליים של השער, קצת בלאי בפינות של הדפים הראדונים, כריכה מקורית פגומה.
Share this lot:
פריט #39